ההסבר המדעי לעשרת מכות מצרים

דם – צפרדע – כינים
ערוב – דבר – שחין
ברד – ארבה – חושך
מכת בכורות




כבר שנים שהמדענים והחוקרים מנסים למצוא הסבר מדעי – הסבר הגיוני ורציונאלי – לעשרת מכות מצרים. אז מי שמאמין באמונה שלמה במעשי הניסים של האל, לא יימצא עניין רב בהסברים המדעיים הללו, מכיוון שלו עצמו יש כבר הסבר – האל הוא שעשה הכל. אבל צריך לקחת בחשבון שהאל עצמו כאשר הוא מבצע ניסים לעתים הוא משתמש בדברים ארציים קיימים, כך שאולי גם מי שמאמין שאלו הם מעשי נס, אפשר שיתעניין בנושא.

בסיפור המקראי - בספר שמות - אנו עדים לעשר מכות הנוחתות על מצרים. המכות מגיעות עקב סירובו של פרעה לשחרר את עם ישראל לחופשי, והמכה הראשונה היא מכת דם. החוקרים מצאו שבאותה התקופה התפתחה בנילוס (הנקרא גם יאור בשפה התנכית) אצה רעילה, אצה זו בעלת תכונה להתרבות במהירות רבה, והיא מכתימה את המים בצבע אדום עז, זוהי בקטרייה בצע אדום – בורגונדי. האצות הללו גורמות למים להיראות אדומים כדם. בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק שידרו צילומים של אזור באוקיאנוס בארה''ב שבו קיים נחיל של האצות הללו, אותו קטע ים נראה כמוכתם בדם. זה נשמע הסבר סביר והגיוני למכת הדם.


המכה הראשונה מכשירה את הקרקע למכה השנייה – מכת צפרדע. מכיוון שהמים רעילים ואין חמצן במים - כל הדגים והיצורים במים מתים. לדגים אין ברירה אין להם לאן ללכת, והם מתים במים, אך הצפרדעים שהן יצורים דו-חיים, חשים בסכנה ויוצאים בהמוניהם מתוך הנילוס. הצפרדעים נסים על נפשם מהנילוס וקופצים אל היבשה, וכך כל מצרים מתמלאת בצפרדעים – והרי לכם מכת צפרדע. מכיוון שכל יצורי היאור מתו, אז לצפרדעים - שעד כה ניזונו מיצורים מהיאור – לא נותר מה לאכול. השלב הבא היה מוות המוני של צפרדעים. ערמות הגופות של הצפרדעים מביאים חרקים הצובאים על גוויות הצפרדעים – וזה ההסבר שהמדענים נותנים למכת הכינים. אני מוכרח לומר שעד כה ההסברים נשמעים פחות או יותר הגיוניים. ההסבר לשלוש המכות הבאות – ערוב דבר ושחין – נשמע מאולץ, וקלוש כאילו רק כדי איכשהו לספק הסבר כלשהו.


החוקרים טוענים שעקב מכת כינים - החרקים מתרבים מתעצמים ומעבירים מחלות לבני האדם וזה המקור למכות ערוב דבר ושחין. טוב אולי אפשר להסביר את זה איכשהו במכת דבר. אבל במכת ערוב כתוב במפורש בתנ''ך שמדובר בחיות רעות וחיות טורפות שפקדו את מצרים. החוקרים מתעלמים מנתון זה ואינם מספקים לו הסבר כלשהו. הם כורכים הכל בעסקת חבילה אחת, של התרבות החרקים והעברת המחלות מהצפרדעים המתות לבני האדם.

גילוי מדהים הוא פפירוס עתיק שכתב סופר מצרי מהתקופה ההיא. במגילה העתיקה מתוארים האסונות שהחריבו את העיר פי רעמסס, והסיפור המצרי מקביל באופן מעורר השתאות לסיפור התנ''כי. איוופר – הסופר המצרי – מתאר תרחיש הדומה באופן מפליא למה שמתואר בספר שמות בתנ''ך. "המים הפכו לדם" כותב איפוור. את מכות ברד ארבה וחושך מסבירים החוקרים בהתמוטטות אקלים שהתחוללה בתקופה ההיא. לטענתם מכות אלה קשורות לחריגות קיצוניות באקלים. ממצאים חדשים מצביעים על התפרצות הר הגעש ת'רה באי סנטוריני. לפני כ 3,500 שנה כתוצאה מהתפרצות אדירה של הר געש מתפוצץ האי סנטוריני ונקרע לגזרים – פיצוץ אדיר. כתוצאה מתחיל תהליך של אסון אקולוגי – אדי גופרית וכבשן של אפר וולקני נישאים באוויר וממלאים את כל האזור. הים מתרומם וצונאמי אדיר עם גלים של 30 מטר נישאים ושוטפים הכל. מצרים נמצאת במרחק 700 ק''מ מסנטוריני. ההסבר הוא שתנאי האקלים גורמים לכך שיירד ברד כבד על מצרים. הארבה מנצל את התנאים שנוצרו – הלחץ הברומטרי הנמוך – ונישא אל מצרים בהמוניו. הארבה מסוגל לגמוא 40 ק''מ ביום, והוא מגיע למצרים במהירות הבזק. רוח מזרחית מביאה את הארבה, ורוח מערבית לוקחת אותו משם.


מכת חושך – בהתחלה החוקרים העלו השערה שמדובר בליקוי חמה מלא, אך ליקוי חמה נמשך רק כמה דקות, ואילו המקרא מספר לנו על שלושה ימים של חשיכה. המדענים שוב חוזרים אל הר הגעש ומסבירים שהאפר והאבק והעשן הסמיך גרמו לחשיכה במצרים. תגלית מעניינת שהתגלתה לאחרונה נמצאת באתר המיוחס לאזור של 10 המכות. נמצאו בחפירות הארכיאולוגיות אבנים יוצאות דופן, שלכאורה זרות לאזור זה. אבני לבה (במצרים אין הרי געש). האבנים שנמצאו נבדקו במעבדה מיוחדת, ומומחה בנושא בדק את ההרכב הכימי של האבנים. המומחה קבע שמקור האבנים הוא בת'רה מהאי סנטוריני. אף על פי שמימצא זה נשמע מדהים ותואם את התיאוריה של החוקרים, הרי שלא כל החוקרים מסכימים בנושא זה, ויש הטוענים שהתפרצות הר הגעש בסנטוריני מתחוללת בכלל בתקופה אחרת, בהפרש של 200 עד 400 שנה.


המכה העשירית – מכת בכורות נותרת כמעט ללא מענה מצד החוקרים. מכת בכורות מכה בכל בית מצרי, אבל היהודים שמסמנים את בתיהם בדם במשקוף הבית, ניצלים. אלוהי ישראל מעניש את בכורי מצרים ואפילו בכורו של פרעה, מת. ההסבר שהחוקרים נותנים הוא שלאחר המכות התבואה במחסני המזון הזדהמה, ונוצר עובש רעיל פטרייתי קטלני בחיטה ובתבואה. ומכיוון שבמצרים היה נהוג לתת מזון קודם לבכורים הרי שהם מתו יותר מאשר אחרים. הסבר זה לא ממש מספק, מכיוון שאינו תואם את מה שכתוב בתנ''ך. התנ''ך אומר לנו במפורש שכל בכורי מצרים ניגפו, ואילו בכורי בני ישראל ניצלו.