מתנה

17 שנה ללא קורט קוביין מנירוונה


לפני נירוונה מוזיקה אלטרנטיבית הונחה במחלקה נפרדת בחנויות תקליטים וחברות תקליטים גדולות כמעט שלא התייחסו אליה. לאחר האלבום השני של הלהקה שיצא לאור ב 1991 - Nevermind – פני הדברים השתנו לחלוטין. נירוונה הפכה את הפאנק לפופולרי, והביאה מבלי להתכוון את האינדי רוק אל הזרם המרכזי של המוזיקה באמריקה. היה זה צעד משמעותי מכיוון שאף להקה לפני נירוונה לא הצליחה במשימה הזאת. הם החיו את הגל החדש. בשעה שהאידאולוגיה של נירוונה היתה רוק אינדי הלחנים היו מלודיים עם גרעין פופ כאשר הכול נעטף ברוק כבד. וזה מה שעשה את הלהקה לסנסציה חסרת תקדים. נירוונה יצרה סאונד חדש שהיה גם אנרגטי וחם מזג וגם מלודי. נירוונה ינקו ממוזיקת האינדי אבל אהבו מוזיקת פופ.



נירוונה הביאו איתם משב רוח רענן במראה ובהגשה. לא עוד תלבושות מפוארות על הבמה אלא ג'ינס וטי-שירט. הם לכאורה הציגו את עצמם כאנטי כוכבים. הם סבלו מהתמכרות לסמים ומאניה דיפרסיה, קורט קוביין מנהיג הלהקה הפך להיות בעל יצר להרס עצמי. חברת התקליטים של הלהקה והנהלת הלהקה עשו את מירב המאמצים להסתיר את בעיית הסמים של קורט, עד שבשמיני באפריל 1994 נמצא קורט קוביין מת לאחר שהתאבד בירייה בעצמו. קוביין לא הספיק ממש ליהנות מההצלחה העצומה של הלהקה, יחד עם זאת המורשת של הלהקה נחשבת לאחת מהמשפיעות ביותר בהיסטוריית הרוקנרול.


קורט קוביין (שירה וגיטרות) פגש את כריס נובוסליק (נגן גיטרה בס) ב 1985 בעיירה המרוחקת 100 מייל מסיאטל. בשעה שנובוסליק בא מילדות יציבה וטובה, קוביין סבל ממהומות בחיי ילדותו כאשר הוריו התרגשו כשהיה בן 8. לאחר גירושי הוריו הוא התגורר וגדל בכמה בתים של קרובי משפחה, ופיתח את אהבתו לביטלס ולאחר מכן לרוק כבד. לבסוף התאהב במוזיקת הפאנק. קוביין התחיל לנגן בלהקות פאנק. נובוסליק וקוביין הקימו בהתחלה את להקת "סטיף וודיס" כאשר קוביין דווקא היה בתפקיד המתופף ונובוסליק בגיטרת בס. הם נעזרו בגיטריסטים וזמרים שבאו והלכו והתחלפו. עם הזמן ההרכב הלך והתגבש עד שבשלב מסוים הוחלט שקוביין ינגן גיטרה ויהיה סולן הלהקה. ב 1987 נקראה הלהקה נירוונה.


נירוונה התחילה לנגן במסיבות באולימפיה. במהלך 1987 הלהקה הקליטה עשרה שירי דמו (שירים לדוגמה) עבור חברות תקליטים. הלהקה הוחתמה על ידי חברת תקליטים קטנה בסיאטל ובדצמבר 1988 הסינגל הראשון של הלהקה יצא לאור והאלבום המלא בעקבותיו. הלהקה הופיעה ללא הרף והצליחה לקבל השמעות רבות בתחנות רדיו של קולג'ים ומכללות. האלבום הראשון של הלהקה מכר 35,000 עותקים. החשיפה התקשורתית של הלהקה בציבור, ההופעות המרובות, ההשמעות בתחנות הקולג' והכתבות בעיתונות הביאו לכך שחברות התקליטים הגדולות שמו לב לנירוונה והחלו להתעניין ברצינות בלהקה. עד מהרה חברות התקליטים הגדולות התחרו ביניהן להחתים את הלהקה מסיאטל.



נירוונה הקליטה את אלבומה השני Nevermind אלבום שנתמך בסיבוב הופעות גדול בארה''ב. הציפיות בחברת התקליטים מהאלבום הזה היו בהערכה של 100,000 עותקים. ההפתעה היתה גדולה האלבום הפך ללהיט ענק באופן מיידי. השיר שהביא למכירות האדירות ומאוד סייע להביא את הקונים לחנויות התקליטים היה הלהיט "מריח כמו רוח נעורים"   "Smells Like Teen Spirit,"  שיר זועף ומתריס שיצא לאור בליווי של קליפ ששודר ללא הפוגה בתחנת המוזיקה הפופולרית MTV שלפי השמועות בהתחלה לא התעניינו בשידורו של הקליפ. בראשית 1992 "מריח כמו רוח נעורים" טיפס לצמרת מצעדי הפזמונים בארה''ב והאלבום של נירוונה הדיח את מייקל ג'קסון מצמרת מצעדי המכירות.


הצלחתה של נירוונה הפתיעה את תעשיית המוזיקה. בינתיים קורט קוביין נישא לקורטני לאב זמרת בפני עצמה בפברואר 1992. פרק זמן קצר לאחר הנישואין פשטו שמעות אודות הזוג שמרבה לצרוך סמים. שמועות שרק הלכו והתחזקו עקב ביטולי הופעות של הלהקה. קוביין התלונן שהוא סובל מכאבי בטן כרוניים, ואכן אחרי אחת ההופעות הוא אושפז בבית חולים. ב 18 באוגוסט נולדה ביתם של קוביין ולאב בריאה ושלמה. הבעיות של קוביין עיכבו את הלהקה להיכנס להקלטות חדשות אך באביב 1993 הוקלט אלבומם השלישי תוך שבועיים בלבד.



מאז קורט ניסה להתאבד מספר פעמים באמצעות נטילת מנת יתר של סמים ושתיית שמפנייה (כידוע כדורים יחד עם אלכוהול עלולים להיות קטלניים). עוד הוכחה לכך שקורט אכן ניסה להתאבד ולא סתם לקח מנת יתר היתה מכתב התאבדות שהותיר. הוא אושפז בבית חולים אך נמלט מבית החולים ושב לסיאטל. בארבעה באפריל קוביין ירה בעצמו והתאבד. גופתו התגלתה רק מספר ימים מאוחר יותר כאשר חשמלאי בא לחבר מערכת אזעקה בביתו של קוביין. מייד אחרי מותו הפך קוביין לסמל.

אין תגובות:

5 דברים שכדאי להמשיך לעשות אחרי שהקורונה תיעלם

אתם משתוקקים כבר לקרוע את המסכות מהפנים, למלא את בתי הקפה והמסעדות ולטוס ליעד מחוץ למדינה. החיסונים כבר בישראל וזה הזמן לחשוב על היום שאחרי....