הביטוי אבק כוכבים מופיע בהרבה מאוד שירים, האם אנחנו באמת עשויים אבק כוכבים? כוכב מתפוצץ חדש שהתגלה בגלקסיה M51, הסמוכה לגלקסיה שלנו, צולם במצפה הכוכבים החדש של מכון ויצמן למדע. כוכבים מתפוצצים הם "בתי-החרושת" שבהם מיוצרים כל החומרים המרכיבים את גופנו. במובן הזה, אנשים עשויים, למעשה, מאבק כוכבים. הביטוי "כוכב" מתייחס לשמש מסוג מסוים (כדור-הארץ, למשל, הוא כוכב-לכת, ולא כוכב). התפוצצויות כוכבים, המכונים "סופרנובה", הם אירועים אנרגטיים מאוד, המאירים לעיתים את שמי הלילה.
ההתפוצצות נובעת מהפרת האיזון בין כוח הכבידה שמושך את החומר של הכוכב (השמש) פנימה, לבין החום שנוצר בתגובה הגרעינית במרכזו שדוחף את החומר החוצה. סוג מסוים של כוכבים מתפוצצים הם בעלי מאסה גדולה בהרבה (פי 10-100) וצעירים יותר מהשמש שלנו. בכוכבים אלה, התגובה הגרעינית מתחילה במיזוג של מימן להליום, כמו בשמש שלנו. אבל בהמשך, כאשר המימן בליבת הכוכב אוזל, נמשך מיזוג גרעיני של יסודות כבדים יותר, עד שליבת הכוכב הופכת לברזל. בשלב הזה, מכיוון שמיזוג של אטומי ברזל אינו מפיק אנרגיה, התגובה הגרעינית מסתיימת - והאיזון מופר. בהיעדר כוח שדוחף החוצה, כוח הכבידה משתלט ומאסת הכוכב קורסת פנימה. תוך כדי הקריסה, משתחררת אנרגיה רבה הגורמת לפיצוץ, והכוכב משליך את השכבות החיצוניות שלו למרחבי היקום. כאשר זה קורה, "מופיע" לפתע כוכב בהיר מאוד, במקום שבו לא נראה קודם לכן כוכב. זה מה שקרה בלילה שבין 31 במאי ל-1 ביוני. באחת מהזרועות החלזוניות של גלקסיה M51, הופיע לפתע כוכב מתפוצץ.
הזיהוי הראשון של הסופרנובה בוצע בידי אסטרונומים חובבים מצרפת. גם מצפה הכוכבים החדש על-שם קראר של מכון ויצמן למדע, בהנהלת אילן מנוליס, צילם את התופעה, וכך גם מצפה הכוכבים על-שם וייז של אוניברסיטת תל-אביב במצפה רמון. מיקומה של ישראל בעולם מאפשר לנו לעקוב אחר הסופרנובה בזמן אשר בו רוב המצפים האחרים נמצאים באור יום ואינם יכולים לאסוף נתונים.הסופרנובה שהתגלתה נחקרת בידי צוות מדענים בין-לאומי שבו חברים גם ד"ר אבישי גל-ים, ד"ר עופר ירון, ד"ר דוד פולישוק, ד"ר דונג קסו, ותלמידי המחקר שגיא בן עמי ויאיר הרכבי מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה במכון ויצמן למדע. כן משתתפים בו מדענים מארה"ב, בריטניה, קנדה ומדינות נוספות. כבר בשלב זה התברר שהחומר של הכוכב המתפוצץ שהתפזר בחלל מכיל סוגים רבים ושונים של יסודות. מבחר חומרים זה אינו אופייני לכוכבים מתפוצצים בשלב כל כך מוקדם של הפיצוץ, והמדענים מתכוונים לבחון את התופעה. הסופרנובה האחרונה שהתגלתה בגלקסיה M51 (הקרובה אלינו כ-26 מליון שנות אור בלבד) התחוללה בשנת 2005. לפי התפיסה המקובלת, תופעה כזאת אמורה להתחולל אחת ל-100 שנים בכל גלקסיה, אלא שגלקסיה M51 מצויה באינטראקציה (חיכוך מסוים) עם גלקסיה שכנה, מה שגורם להאצת קצב היצירה ובעקבותיה הקריסה וההתפוצצויות של כוכבים מאסיביים.
ההתפוצצות נובעת מהפרת האיזון בין כוח הכבידה שמושך את החומר של הכוכב (השמש) פנימה, לבין החום שנוצר בתגובה הגרעינית במרכזו שדוחף את החומר החוצה. סוג מסוים של כוכבים מתפוצצים הם בעלי מאסה גדולה בהרבה (פי 10-100) וצעירים יותר מהשמש שלנו. בכוכבים אלה, התגובה הגרעינית מתחילה במיזוג של מימן להליום, כמו בשמש שלנו. אבל בהמשך, כאשר המימן בליבת הכוכב אוזל, נמשך מיזוג גרעיני של יסודות כבדים יותר, עד שליבת הכוכב הופכת לברזל. בשלב הזה, מכיוון שמיזוג של אטומי ברזל אינו מפיק אנרגיה, התגובה הגרעינית מסתיימת - והאיזון מופר. בהיעדר כוח שדוחף החוצה, כוח הכבידה משתלט ומאסת הכוכב קורסת פנימה. תוך כדי הקריסה, משתחררת אנרגיה רבה הגורמת לפיצוץ, והכוכב משליך את השכבות החיצוניות שלו למרחבי היקום. כאשר זה קורה, "מופיע" לפתע כוכב בהיר מאוד, במקום שבו לא נראה קודם לכן כוכב. זה מה שקרה בלילה שבין 31 במאי ל-1 ביוני. באחת מהזרועות החלזוניות של גלקסיה M51, הופיע לפתע כוכב מתפוצץ.
הזיהוי הראשון של הסופרנובה בוצע בידי אסטרונומים חובבים מצרפת. גם מצפה הכוכבים החדש על-שם קראר של מכון ויצמן למדע, בהנהלת אילן מנוליס, צילם את התופעה, וכך גם מצפה הכוכבים על-שם וייז של אוניברסיטת תל-אביב במצפה רמון. מיקומה של ישראל בעולם מאפשר לנו לעקוב אחר הסופרנובה בזמן אשר בו רוב המצפים האחרים נמצאים באור יום ואינם יכולים לאסוף נתונים.הסופרנובה שהתגלתה נחקרת בידי צוות מדענים בין-לאומי שבו חברים גם ד"ר אבישי גל-ים, ד"ר עופר ירון, ד"ר דוד פולישוק, ד"ר דונג קסו, ותלמידי המחקר שגיא בן עמי ויאיר הרכבי מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה במכון ויצמן למדע. כן משתתפים בו מדענים מארה"ב, בריטניה, קנדה ומדינות נוספות. כבר בשלב זה התברר שהחומר של הכוכב המתפוצץ שהתפזר בחלל מכיל סוגים רבים ושונים של יסודות. מבחר חומרים זה אינו אופייני לכוכבים מתפוצצים בשלב כל כך מוקדם של הפיצוץ, והמדענים מתכוונים לבחון את התופעה. הסופרנובה האחרונה שהתגלתה בגלקסיה M51 (הקרובה אלינו כ-26 מליון שנות אור בלבד) התחוללה בשנת 2005. לפי התפיסה המקובלת, תופעה כזאת אמורה להתחולל אחת ל-100 שנים בכל גלקסיה, אלא שגלקסיה M51 מצויה באינטראקציה (חיכוך מסוים) עם גלקסיה שכנה, מה שגורם להאצת קצב היצירה ובעקבותיה הקריסה וההתפוצצויות של כוכבים מאסיביים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה