4 דברים שאני הכי שונא בזמן נסיעה באוטובוס

לכל אחד יצא לנסוע בתחבורה ציבורית. מי יותר ומי פחות.

אני דווקא אוהב לנסוע באוטובוסים. מתרווח במושב ועוצם עיניים לנוח, או ששולף את הנייד וקורא ספר דיגיטלי. קצת זמן איכות. עדיף מאשר לנהוג עם הנהגים חמי המזג.

יחד עם זאת יש כמה דברים שאני מתעב בזמן נסיעה כזאת. אלה הם דברים שאני כל כך שונא, עד שבא לי לברוח ולגור באיגלו עד סוף ימיי.

הנה 3 דברים שאני הכי שונא בזמן נסיעה באוטובוס:

1. אנשים שאוכלים בנסיעה

קיץ, המזגן פועל. כל חלונות האוטובוס סגורים.

פתאום הנחיריים שלך מתמלאות בריח צחנה. ריח מסריח. מישהו החליט לסעוד את ארוחת הבוקר שלו, בשעת הנסיעה. אבל המורעב שלנו לא בחר לנגוס בתפוח, עוגה  או כריך גבינה צהובה.

מיודענו דווקא החליט לפצוח באכילת ביצה קשה. הצחנה ממלאת את חלל האוטובוס, והסרחון מעווה את פניהם של הנוסעים.

זאת לא נסיעה מתל אביב לאילת, בסה''כ נסיעה מראשון לציון לתל אביב - 25 דקות. אפשר להתאפק. אף אחד לא יגווע ברעב עד שיגיע ליעד.

2 .אנשים שמדברים בנייד בקולי קולות

אתה מתרווח לך במקומך, ועוצם עיניים. לתפוס כמה דקות של שלווה בדרך לעבודה. הנייד של מישהו מצלצל.

למה זה צריך לעניין אותי שאת מתחרטת על שנכנסת למיטה עם הבחור שיצאת איתו לדייט? ולמה זה דחוף לי לדעת, שהוא כבר 3 ימים  לא התקשר אלייך?

הבחורה נוזפת בו, צועקת עליו, ומכלה בו זעמה. פלא שהבחור לא מתקשר? אני לא הייתי נשאר יותר מדקה.

3. פיסוק רחב מדי

עלית בתחנה, ואת רוצה לשבת. את מזהה מושב פנוי. אבל, אליה וקוץ בה. במושב הסמוך למושב הפנוי יושב בחור ומפסק את רגליו באופן מופרז. תופס מושב וחצי.

את אומרת "סליחה," ומתיישבת. היית נאיבית. חשבת שהוא יתכנס למושב שלו. אבל זה לא קורה. הבחור אפילו מרחיב את הפיסוק.

בא לך לצרוח לו, "הי אתה מי יכול לשבת לידך מבלי להסתכן בהטרדה?"

איפה זה כתוב שהישיבה באוטובוס מותנית בהתחככות דוחה ברגליים של גבר שעיר.

האם יש משהו שאתם שונאים בנסיעה באוטובוס?

ספרו לי, בתגובות מטה.

4. תופסים את המושב שלידם

אנשים שעולים ראשונים תופסים בעלות על המושבים לידם. מניחים תיק, שקית, או מעיל. כביכול לא לאפשר למישהו לשבת לידם. הלו, סליחה, קנית שני כרטיסים? למה אתה לא מניח את התיק שלך עליך? ואת, למה את תופסת את כל  4 המושבים? כן את כל רביעיית המושבים.

לרגע זה מזכיר לי את השיר " לאוטובוס נכנסת גברת עם סלים."
הם ממתינים להזמנה מיוחדת. סליחה אפשר לשבת? רק אז יואילו ליטול את -המיטלטלין שלהם, ולפנות את המושב. ויש כאלה המגדילים ועושים, ומשימים עצמם כלא-שומעים. מתעלמים מהאיש העייף שמבקש להתיישב לאחר יום עבודה מעייף.