אם אתה בעל אבחנה חדה בוודאי שמת לב לתופעת ממדי המכוניות הפרטיות. בשנים האחרונות אנשים רוכשים מכוניות יותר ויותר גדולות. אני לא מדבר על רכב מסחרי, אלא רכב פרטי. משפחתי.
אתה רואה מכוניות ענק חונות בשכונות מגורים צפופות. אני זוכר שראיתי נהגת ברכב עצום, ואמרתי לעצמי, "במה זאת נוסעת, בטנק?"
במדינה הסובלת ממצוקת חנייה, במדינה בה נהגים נאבקים על פיסת חנייה עד זוב דם, היית מצפה לראות מכוניות קטנות וחכמות. רכבים המסוגלים להשתחל פנימה ברווח קטן בין 2 מכוניות.
במקום זה, אנו רואים עוד ועוד רכבי ענק. קוראים לזה ג'יפונים. רכבים גבוהים וגדולי ממדים. כל רכב כזה תופס 2 מקומות חנייה של רכבים סטנדרטיים.
בישראל של 2020 אנשים כבר לא מסתפקים ברכב משפחתי סטייל מאזדה 3 או טויוטה קורולה.
למה?
אם לנסות ולחדור לנבכי מוחו של הישראלי בעל הרכב גבה הקומה, עניין של כבוד, יוקרה ומעמד. כנראה שבסוג הרכב מקופלת הצהרה.
יש לי יותר ממך! אני עשיר יותר , אני חזק יותר אני טוב יותר."
ולא יהיה מיותר להוסיף, יש לי אגו גדול.
האגו גובר על ההיגיון. הנה תראו אותי. אני עשיר, גדול, חזק, מבוסס.
הם רוצים לבלוט, הם רוצים להרשים והם רוצים למצב את עצמם גבוה יותר בסולם ההיררכיה. להרגיש על הגובה – תרתי משמע.
יש הנוטלים על עצמם הלוואות, וליסינג בהיקף של החזר משכנתא לדירה, ולו רק להראות לשכנים לחברים ולכל עם ישראל, עד כמה הם מוצלחים. כאילו רכב הוא חזות הכל. בבחינת יש לי רכב גדול, יקר ומרשים, אז אני שווה יותר.
אבל הרי אין כבר את מי להרשים. כי סף הגירוי רק עולה ועולה. אם לפני 15 שנה ג'יפון של מאזדה עשה את העבודה, הרי שכיום הוא רק אחד מיני רבים.
ומה עושים כשמרוב עצים לא רואים את היער? [ובמקרה זה לא רואים את היעד.] קונים רכבים עוד יותר גדולים ועוד יותר כבדים.
למרבה התמיהה, כל זאת מתרחש בשעה ששכונות הישנות הטובות והמרווחות שלנו הופכות לצפופות מאי פעם.
בניינים חדשים צצים כמו חרציות אחרי הגשם. בפרויקטים תמא 38 דוחסים יותר בני אדם על אותו שטח קיים. בניינים קיימים בשכונות צפופות מטפסים לגבהים חדשים . גבהים שלא הורגלנו אליהם בשכונותינו ובמחוזותינו.
ומתבקשת השאלה, עד לאן נגיע עם זה, מה הצעד הבא? היכן ייגמר המרוץ המטורף הזה? האם בקרוב יחלפו בשכונות המגורים שלנו, רכבים אימתניים בגובה של משאיות סמיטריילר?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה